הצטברות רבה של מחקרים שמראים כמה חשובה הקראת סיפור לגיל הרך, הביאה את האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים וארגון הבריאות העולמי לפרסם מסמך ובו הנחיה להקריא סיפור לילדים כבר מגיל חצי שנה. המחקרים מראים שסיפור לפני השינה תורם להישגים הלימודיים ולהתפתחות המוחית התקינה.
מעבר להעשרת אוצר המילים, שעת סיפור מקנה לילדים הרגל של תרבות קריאה, שמעודדת אותו להשתמש פחות במחשב ובסמארטפון בשעות הפנאי, ומאפשרת לו להרחיב את ידיעותיו. בנוסף, הסיפור עצמו מאפשר לילד להכיר סיטואציות שונות, ללמוד כיצד להתמודד איתן, ולהעשיר את עולמו הפנימי ואת החוסן הרגשי שלו.
היכולת לקרוא בכיתה ג' חוזה את ההצלחה של הילד לסיים תיכון ולהצליח בקריירה, ואולם עדיין כשליש מהילדים מגיעים לכיתה ג' עם קשיי קריאה. הנתונים מראים כי רובם מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. הסיבות יכולות להיות מיעוט זמן של ההורים העובדים להשקיע בשעת סיפור מידי ערב, קושי ברכישת ספרים וכן השכלה נמוכה של ההורים עצמם, שאינם נוטים לקרוא ספרים. לכן דווקא בקרב אוכלוסייה זו חשוב להשקיע בשעת סיפור כבר מגילאי הינקות, כאשר מסגרות רבות מאפשרות השאלת ספרים במחיר סמלי.
לצד היתרונות הקוגניטיביים, מחקרים מראים שעצם האינטראקציה בין ההורה לילד חשובה גם היא. לכן יש מספר דגשים חשובים בעת הקראת סיפור לילדים. אחד השברים החשובים הוא מגע פיזי בין ההורה לילד, כדי שלא תיווצר תחושה של שיעור שמועבר, אלא חוויה משותפת בין השניים. כמו כן, חשוב שהילד יהיה מסוגל לראות את הטקסט ואת האיורים, ואפשר אפילו אצל ילדים גדולים יותר להעביר את האצבע על הטקסט שנקרא, כדי שילמדו לחבר בין אותיות וצלילים.
בנוסף, חשוב מאוד לשלב שיחה תוך כדי הסיפור על מה שקוראים ורואים באיורים. השיחה יכולה הסבר של מה שקראנו, ניסיון למצוא קשר נסיבתי בין האירועים (מה גרם למה), או התייחסות לאלמנטים הרגשיים שעולים בסיפור. כדאי לעודד את הילד לנסות לחשוב מדוע הדמויות פעלו כפי שפעלו, כיצד הן הרגישו, מה עוד הן יכלו לעשות, וכדומה.