הצטרפו עכשיו לאלפי הגולשים
שנהנים מתכנים איכותיים!
צעצועי בנים וצעצועי בנות - האם להתאים לילדים צעצועים לפי מגדר?
פעם ילדים היו משחקים עם מה שמצאו ומה שהיה זמין. היו להם מעט צעצועים והם נהנו גם מבובת סמרטוטים ממורטת, אבל עם השנים ותרבות השפע הפכו צעצועים להיות תלויי מגדר, ממש כמו בגדים, והורים רבים אינם חשים בנוח כאשר הזאטוט הקטן שלהם בוחר לשחק עם בובה במקום עם מכונית או כשהילדה מעדיפה לשחק בפירטים במקום בנסיכות. אבל האמת היא שזה לא באמת משנה באיזה צעצוע הם משחקים, ושהימשכות ספציפית לצעצועים המתאימים למגדר היא לא משהו שהקטנים מחליטים עליו, אלא משהו שאת "חשיבותו" הם לומדים מהוריהם.
מה שהפעוט או הפעוטה שלכם יודעים הוא שהם נהנים לעשות פעילויות מסוימות עם צעצועים. פעילויות אלה - בין אם הן פעולות מיון, משחקי תפקידים, הרכבה או בנייה - יכולות להיעשות בצורה טובה באותה מידה עם צעצועים ורודים או צעצועים בצבע תכלת, ומעטים הילדים שרואים צעצועים כמשתייכים למגדר ספציפי.
בעולם של היום, שבו תפקידים מגדריים ספציפיים של גברים ונשים הופכים להיות פחות מובהקים במשפחות - כשאמהות מתקנות סתימות בצנרת ואבות שוטפים כלים והולכים עם תינוקות במנשא - זה טבעי שילד קטן יוכל גם לבחור לשחק עם בובה, ואין שום דבר רע אם ילדה של אם שמתקנת דברים בבית תרצה לשחק בכלים של בוב הבנאי.
משחקי דמיון הם חלק אינטגרלי מהתפתחות הילד. מחקרים קליניים אחרונים הוכיחו כי צעצועים ספציפיים למגדר מסוים מילאו תפקיד משמעותי בתהליך שהוביל להכרה בעקרונות של התפתחות תפקידים מגדריים בשלב מאוחר יותר בחיים. במילים אחרות - "צעצועי בנים" ו"צעצועי בנות" מקבעים את הילדים לתפישה מגדרית מאוד נוקשה.
אף על פי שרוב ההורים אינם מגיבים בלחץ או מראים לילדיהם שהם נלחצים מהרעיון, הורים רבים סובלים מחרדות חשאיות מכך שהילדים שלהם לא מספיק "נורמליים", כמו גם מחששות שילדיהם ייתפשו בחברה כ'הומואים' או 'לסביות'. אם או אב שמרגישים שלא בנוח לראות את הילד הקטן שלהם מבשל או משחק בבובות הם פשוט מי שנשארו בעלי תפישת עולם מיושנת בנוגע ל"מה שמקובל" לגבי זכרים ונקבות. דרך חשיבה זו תביא אותם להעמיד מכשולים בפני בנים להפוך לאמנים או מוזיקאים, ובמקביל תסכל בנות מלהיות לשחקניות כדורגל מקצועניות.
אבל כדאי להכיר בכך שפעוטות הם בסך הכל פעוטות - הם אוהבים לשחק עם ילדים אחרים ולעתים קרובות יכולים לבלות זמן רב במשחק עם צעצועים פשוטים רק בעזרת הדמיון שלהם.
מה שחשוב ביותר בנוגע לצעצועים שאנחנו מספקים לפעוטות שלנו הוא לא למי כביכול "מיועד" הצעצוע - לזכר או לנקבה - אלא העובדה שהם יכולים להמשיך לשחק בצעצוע בהנאה כל עוד הוא מעניין אותם. בלאו הכי כאשר יתחילו ללכת אל הגן, ילדים אחרים ולפעמים גם הגננות ילמדו אותם את דפוסי החשיבה הספציפיים למגדרים השונים - ילד שישחק עם בובות בגן יזכה לכינויים ובנות שיעדיפו לבנות בקוביות עם הבנים או יהיו מאוד ספורטיביות יחשבו ל"תום בוי". אבל זה לא באמת משנה - תפקידו של הורה הוא לתמוך בילדים שלו, לא משנה ממה הם נלהבים, ולמרות מה שנהוג לחשוב שהוא או היא "צריכים לעשות".
כהורים, אם אנחנו שולחים מסר מבייש לילדינו, אפילו רק במילים, אנחנו מעבירים אליהם חוסר ביטחון וגורמים להם לא להיות שלמים עם עצמם. אנחנו גם פוגעים בהזדמנות שלהם להשתמש בדמיון שלהם, להתפתח קוגניטיבית וללמוד על השוויון בין המגדרים.
אבל הדבר שאולי הכי חשוב שההורים יבינו הוא העובדה כי ללא קשר לסוג הצעצוע שאיתם אוהבים הבן או הבת שלהם לשחק, אין שום סיבה מוכחת לחשוב כי מתן אפשרות לבנים לשחק ב"צעצועי בנות", או להפך, יגרום להם איזשהו נזק חברתי או מגדרי בשלב מאוחר יותר בחייהם. למעשה, יש יותר מחקרים שהוכיחו את התסריט ההפוך - אפשור משחק בכל סוג של צעצוע בלי הגבלה לצעצועים תלויי מגדר רק שחרר את תפישת המציאות של הילדים והפך אותם ליותר נחושים ובטוחים בנטייתם הטבעית.
הפעוט שלכם הוא רק ילד צעיר והוא מסוגל ליהנות משלל גירויים והרפתקאות ולגלות את ההנאה שכל אחד מהם מספק לו. כך גם לגבי הצעצועים שבהם הוא משחק. במקום להרגיש נבוכים סביב העדפות "חריגות" של הקטנטנים - עליכם לחוש גאים ובני מזל על שאתם זוכים לראות את הרוח האנושית משוחררת מכל עכבה או כפייה חברתית. להיות נוכחים ברגעי החופש האלו שרק ילדים קטנים עדיין נהנים מהם, לפני שעולם המבוגרים מרסן אותם ומעלה אותם על הנתיב הבטוח לקונפורמיות.