הצטרפו עכשיו לאלפי הגולשים
שנהנים מתכנים איכותיים!
הגבולות שההורים מציבים מספקים קווים מנחים להתנהגות ומסייעים לילדים ללמוד מה מקובל או בלתי מקובל מבחינה חברתית.
ילדים צריכים לדעת היכן הם עומדים ומהם החוקים והכללים שקיימים סביבם. בזמן שילדינו עוברים את מסלול ההתפתחות והצמיחה האישי שלהם, אחד התפקידים המרכזיים המוטלים עלינו ההורים הוא לספק להם גבולות, אשר מסייעים להם להכיל את החוקים הקיומיים, וגם להדריך אותם בנוגע לכך. גבולות מסוימים הם פיזיים, ממש כמו הצורך להלך רק על המדרכה שבצד הכביש, או לא לגעת בשקע החשמל. אחרים הם חברתיים - "תפסיק לפגוע באחיך הקטן", "אל תידחף וחכה לתורך", וכדומה.
בהגדרה כוללת ניתן לקבוע כי גבולות נאותים הם אלה שמסייעים לספק מסגרת שבה הילד מרגיש בטוח ונתמך.
הגבולות שההורים מציבים מספקים קווים מנחים להתנהגות ומסייעים לילדים ללמוד מה מקובל או בלתי מקובל מבחינה חברתית. באמצעותם הם לומדים שליטה עצמית ומשמעת עצמית ומתחילים להציב גבולות לעצמם. ילדים שעמדו בפני גבולות שכאלו, עקביים ומוסברים, נוטים יותר להפוך למבוגרים אחראים מבחינה חברתית, רגשית ואינטליגנטית מאשר ילדים שלא היו להם גבולות. לכן, למעשה על ידי הגדרת מגבלות על התנהגות הילדים שלנו אנו מסייעים להם ללמוד מהו קוד ההתנהגות המקובל.
עם זאת, קל יותר לדבר על כך מאשר להוציא את העיקרון הזה לפועל.
כהורים, עלינו לדעת כיצד להגדיר את הגבולות בכל גיל ושלב התפתחות ספציפיים לכל ילד במשפחה. המגבלות שנטיל צריכות להיות ברורות וסבירות ויש לקחת בחשבון שמרבית הכללים והגבולות שתציבו יהיו תלויים בערכים שלכם, באמונות התרבותיות ובסגנון האישי של ההורות שבחרתם. הם לא אמורים לחקות מגבלות של משפחות אחרות.
מן הסתם מדי פעם כדאי גם לאפשר גמישות בכל הנוגע בגבולות, אך תוך שמירה על חלק מהגבולות איתנים ונוקשים, ובהתאמה לגיל ובגרות הילדים. דברים אלו מסייעים לילדים לפתח אט אט עצמאות ולקחת על כתפיהם אחריות למעשיהם. כך למשל, אתם עשויים לקבוע כלל שהילדים הולכים תמיד לישון בשעה מסוימת, אבל אם הם כבר גדלו מעט ואחד החברים עורך בביתו מסיבת כיתה שנמשכת עד שעה מעט יותר מאוחרת, אתם יכולים להרשות זאת בתנאי שהילד יבטיח ויתחייב לקום בזמן ובלי בעיות לבית הספר.
כך או כך, חשוב ביותר להיות מסוגלים לדבר ולהקשיב לילד או לנער שלכם. האזנה לדיווחיהם אודות הדברים היומיומיים הנוגעים להם תקל על משא ומתן בכל הנוגע בגבולות. האזנה תשדר לילד אכפתיות וכבוד לרצונותיו ולדעותיו ומנגד תיתן יותר כובד משקל וחשיבות לנחישות שלכם בנוגע לכללים. כמו אמרתם - למרות שהקשבתי לך ולקחתי בחשבון את רצונך בנוגע לדבר זה אני עדיין מתעקש על הכלל המסוים.
בכלל, בכל גיל, אבל בעיקר בגיל העשרה כשהילדים מפתחים עצמאות, וודאו שהילד יודע כאשר אתם לא מסכימים למעשה מסוים שלו ונחרצים בכלליכם. כך, גם אם הילד יבחר לנהוג אחרת משהוריתם לו, לפחות ידע ויזהה כי עבר על כלל מסוים.
זכרו כי ענישה אינה מחויבת המציאות. חשוב בהרבה להבהיר לילד שמעשיו לא מקובלים עליכם ולבקש ממנו שלא לחזור עליהם בעתיד.
יש הורים שמרגישים שחשוב להיות חברים של הילדים בזמן שמגדלים אותם, בכדי להבין אותם טוב יותר. פסיכולוגים רבים מבהירים להורים שהילדים שלנו הם לא החברים שלנו. אנחנו יכולים וכדאי מאוד שנהיה ידידותיים כלפיהם, וכמובן חמים ותומכים, אבל אסור לבלבל בין התנהגויות אלו לבין חברות.
האחריות של האב והאם היא לטפח, להעצים, להדריך ולתמוך בילדים. איך ניתן לעשות את כל הדברים האלה וגם להגדיר גבולות כאשר מה שאתם מחפשים זה חברות? שני ההורים והילדים זקוקים לחברים בגילם, ומאלו יש בשפע מסביב, לפחות בפוטנציה. מאידך, לילד יש רק אתכם כהוריו ולכם - אותו כילדכם.
במקום להציע להם חברות, חשוב מאוד שהילדים שלכם ידעו ש: אתם אוהבים אותם ואכפת לכם מהם מאוד; אתם מתעניינים בהם; אתם בצד שלהם, גם אם לא תמיד מסכימים איתם.
חלק בלתי נפרד מהתבגרות הילד הוא ההתרחקות מהוריו והלמידה להיות מבוגר עצמאי. לכן, ככל שיגדלו יכול להיות כי לפעמים הם לא ירצו להקשיב לכם או לדבר איתכם, או אפילו להיות איתכם. זכרו כי הדבר הוא טבעי, גם אם קשה לנו עם השינוי הזה. המטרה שלכם כהורים היא לשמור על כל ערוצי התקשורת פתוחים.
בסופו של דבר למרבית הילדים יש רצון טבעי לשתף פעולה. כאשר הם מרגישים שהבנו מה שהם צריכים, וכשהם יכולים להבין אותנו בחזרה גם אם הצבנו בפניהם כלל כלשהו, הדבר מניע אותם לשנות את התנהגותם ולהתאים אותה לגבולות שהמשפחה שלכם אימצה.